האישה החזה הגדול תורמת חלב לכומר. מישל אלדרטה
סצנות: האישה החזה הגדול תורמת חלב לכומר. מישל אלדרטה
מישל אלדרטה, אישה מסורה ואם חורגת בעלת אמונה נוצרית איתנה, מצאה את עצמה במרכז בקשה יוצאת דופן ואישית ביותר, שתבחן את גבולות הנדיבות, האמונה והאינטימיות. כאשר כומר מקומי פנה אליה בבקשה לעזרה לצורך קריטי של הקהילה, הוא הסביר כי אישה צעירה הסובלת מתת-תזונה חמורה הגיעה לכנסייה כשהיא מחזיקה תינוק שלא יכול היה לסבול תחליף חלב אבקה, ואמו הייתה חלשה מדי מכדי להניק. כשהחיים של התינוק היו מוטלים על הכף, הכומר פנה דווקא למישל אלדרטה, בידיעה שהיא טיפלה לאחרונה בילד חורג משלה, בריא ומשגשג. למרות שבנה החורג כבר היה בן חמש והיא הפסיקה מזמן לייצר חלב, הכומר התעקש שאמונתה העמוקה הופכת כל דבר לאפשרי, ושהיא עדיין יכולה לספק את חלב האם שהתינוק זקוק לו נואשות. הוא סירב לאפשר לה לנסות את התהליך לבדה או להתייעץ תחילה עם בעלה, בטענה שאין זמן ושהוא צריך להישאר במקום כדי להתפלל, כדי שהנס יוכל להתרחש. מישל אלדרטה, שמעולם לא הרשתה לאף גבר מלבד בעלה לראות את שדיה, הסכימה בחוסר רצון מתוך תחושת חובה כלפי קהילת האל. כשהחלב לא הופיע, הכומר החל לסייע לה ישירות על ידי נגיעה בשדיה ולאחר מכן יניקה מהם, בניסיון לעורר את ייצור החלב. ככל שהמגע הגופני נמשך, שניהם חוו גל הולך וגובר של תשוקה, שהכומר פירש כסימן אלוהי לכך שהם נועדו לקיים אינטימיות מלאה. הוא הבטיח לה כי אינטימיות עם איש אלוהים אינה יכולה להיחשב כבגידה בנישואיה. מה שהתחיל כמעשה צדקה דחוף למען ילד רעב התפתח למפגש מיני עז וגלוי בין מישל אלדרטה לכומר, שהתאפיין בגירוי אוראלי ממושך, עוררות הדדית ואיחוד גופני מלא. סיפורה של מישל אלדרטה זכה לתשומת לב נרחבת בשל השילוב המדהים בין אמונה דתית, אחריות קהילתית ותגובה אנושית גולמית, אשר בסופו של דבר גברה על המטרה המקורית של הצלת הילד.































